מבחינה סמלית, השם יכול להתייחס לעמידות ויופי, משום שעצי תמר ידועים בגמישותם וביכולתם לשרוד בתנאים קשים כמו אלה של מדבר, תוך כדי שמירה על פוריותם. המילה "תמר" מסמלת גם צניעות וצדק, שכן דמויות בתנ"ך שקשורות לעץ תמר מיוחסות לערכים אלו.

כמו כן, ניתן למצוא בתנ"ך את השם תמר, שהיא אישה המוזכרת בספר בראשית, אך השם תמיר, בניגוד אליה, נפוץ יותר כשם גברי ונוסף אליו הסיומת "יר", שמשמשת לרבים עבריים ליצירת שמות פרטיים.

בנוסף, ייתכן שהשם "תים" גם נגזר מהמילה "תהום", שפירושה מעמקים או מקום עז ובלתי נחקר.

מבחינה אתימולוגית, שמות עבריים רבים נובעים ממעמקים של התרבות והפולקלור היהודי, ויש להם פירושים ורמזים המתייחסים לדמויות תנ"כיות, ייעודים מוסריים, או מאפיינים נשגבים.

1. צורת קיצור של המילה "תְּמֹרִים", שמשמעותה "תמרים" או "דקלים".
2. השם תומר גם משמע "תם" או "שלם".

בשנים האחרונות, השם תומר הפך לפופולרי בישראל וניתן גם לגברים וגם לנשים.

1. הר תבור – הר בישראל, הממוקם בגליל התחתון, בקרבת העמק המערבי של העמק היזרעאלי. הר תבור ידוע בקשר לסיפורי התנ"ך והנצרות ומהווה אתר תיירות פופולרי בארץ. בתנ"ך, ההר משמש במה לסיפורים מסוימים, כמו כן, הוא מוזכר בקשר לדבורה הנביאה וברק בספר שופטים.

2. שם פרטי – "תבור" משמש גם כשם פרטי בישראל ויכול להופיע בגרסאות נוספות כגון "תבורי". כשם פרטי, ייתכן שהוא מבטא חיבור או חיבה לארץ ישראל, לנופיה או להיסטוריה של המקום.

3. פירושים נוספים – ייתכן שיש פירושים נוספים בשפות אחרות או בקונטקסטים שונים שאני לא מודע להם.

לכל שם יכולים להיות גם משמעויות סמליות שנגזרות מההקשר התרבותי, ההיסטורי והדתי שבו הוא משמש.

חשוב לציין כי פירושים של שמות יכולים להיות אישיים ובעלי משמעות שונה בעבור אנשים שונים. בנוסף, אותו שם יכול להיות בעל מסורת ומשמעות שונה בהקשרים תרבותיים שונים.

כאשר מחברים את שני החלקים יחד, השם שמריהו יכול להיות מובן כ"יהוה שומר" או "שמור יהוה", פירושו שהאל ישמור או יהיה בעל השמירה. זהו שם שבא להדגיש את תכונת השמירה של האל או את התפילה לשמירה מצד האל.

בהקשר התנ"כי שמריהו הוא שמו של כמה דמויות, שכל אחת מהם טומנת בחובה את הקשר שלה לאלוהים ואת השמירה שהם זוכים לה או שהם מבטאים כחלק ממעשיהם.

"שמע" בעברית פירושו "שמע" או "האזין", והוא גם שורש המציין מעשה של להקשיב או לקבל מידע באמצעות השמיעה.

"יה" הוא קיצור של השם "יהוה", שהוא אחד משמות האל ביהדות, ומייצג את האל היהודי בהקשר דתי.

כך שהפירוש המלא של השם "שמעיה" הוא "שמע יה" או "ה' שמע", מה שיכול להתפרש כ"אלוהים שמע", "ה' האזין" או "שמועת ה'". זהו שם המעביר מסר של תקווה, תפילה ואמונה בכך שהבקשות והתפילות של אדם שמועות לפני האל.

בספר בראשית (פרק ל, פסוק כא), כאשר לאה אמו של שמעון יולדת אותו, היא אומרת: "כי שמע ה' כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה" – כלומר היא מבטאת את תחושתה שה' שמע את צערה ונתן לה בן נוסף.

שמעון הוא גם אחד משניים עשר שבטי ישראל, ובכך גם שם משפחה או מוצא אתני בתוך העם היהודי. במשך ההיסטוריה, התפשט השם לשימוש רחב יותר בקרב יהודים והפך לידוע ונפוץ בקרב שמות פרטיים יהודיים.

בספר שמואל א', כאשר חנה אמו של שמואל מתפללת להריון ומבטיחה להקדיש את ילדה לעבודת ה', היא נותנת לו את השם "שמואל" ומסבירה: "כי מה' שאלתיו" (שמואל א', פרק א', פסוק כ'). בהתאם לסיפור זה, ניתן להבין את השם "שמואל" גם כמשמעות של "שאול מה'".

שמואל הנביא הידוע בתנ"ך ביקש את האל ושימש כנביא ושופט במעבר מהתקופה השופטית לתקופה המלוכית בהיסטוריה של עם ישראל. הוא זה שמשח את שאול למלך ולאחר מכן גם את דוד, המלך המפורסם של ישראל.

בתרבויות רבות, נהוג לחפש ולבחור שמות שיש להם משמעות מיוחדת, ולפעמים אף נהוג להאמין כי השם ישפיע על גורלו ועל תכונותיו של האדם שנושא אותו. במסורת היהודית, למשל, יש שמות שבאים לכבד דמויות מן התנ"ך או סבים וסבות שנפטרו, ולעיתים שמות אלה משמעותיים במיוחד עבור המשפחה.

במקרה של השם "שם" כשמו של אדם, ייתכן שהוא נבחר בגלל האופי המתאר שלו וכסימן לזיהוי ייחודי של האדם.