השם "אמירה" בשפה העברית מקורו במילה "אָמִיר", שמשמעותה ענף צעיר של עץ. המשמעות הביולוגית של המונח מתארת ידיד או נבט חדש וטרי שעתיד לצמוח ולהתפתח. בהקשר שם פרטי, אמירה יכולה להוביל אל אסוציאציות של חידוש, צמיחה, והתחלות חדשות. בנוסף, השם משמש גם בצורה הנקבית כ"אָמִירָה" ויכול להתקבל כמקביל ל"אמיר" לנשים.
בקהילות הדוברות עברית, שמות שמבוססים על אלמנטים מהטבע נפוצים ונחשבים ליופי ולאופיו של השם, כמו גם למשמעותו המטפורית והרמזים שהם מעבירים לגבי האישיות או התקווה לעתידו של האדם שנושא את השם.
לפיכך, אדם הנקרא "אמירה" עשוי להיות מזוהה עם מושגים של צמיחה, פריחה, והתחלה חיובית ומלאת פוטנציאל.