השם "אמור" בלעז נגזר מהמילה הלטינית "amor", שפירושה "אהבה". בתרבות המערבית, השם "אמור" קשור למושגים של רומנטיקה, חיבה ולבביות. במקור, המילה "אמור" קשורה גם לרומא העתיקה ולמיתולוגיה, שם קיימת הדמות של קופידון (Cupid) שנקראת גם אמור, האל של האהבה.
בעברית, השם "אמור" אינו נפוץ ואין לו משמעות ספציפית מוכרת מחוץ לקשר למילה הלטינית. חשוב לציין כי בעברית קיים משמעויות שונות למילה "אמור" בעלת כתיב מסוימת, והיא יכולה להתאים לפועל "אמר" בציווי, כמו גם לשם המקראי "אמורי" שהם אחת העמים שחיו בקנען.