השם "דְבוֹרָה" הוא שם עברי מקראי שמופיע בתנ"ך. השם משמש בשתי משמעויות:

1. דְּבוֹרָה במשמעות הבסיסית היא חרק מסדרת הממיתות – הדבורה, יצור חרקי המפרה ומייצרת דבש.

2. דבורה היא גם שמו של דמות נשית מרכזית בתנ"ך, המוזכרת בספר שופטים (שופטים פרק ד, ו). דבורה היתה נביאה ושופטת, ואחד ממנהיגי בני ישראל בתקופת השופטים. היא הובילה את בני ישראל לניצחון מרשים על צבא יבין מלך כנען אל מול סיסרא שר הצבא, בשיתוף עם ברק בן אבינועם.

השם "דבורה" הוא שם נפוץ בקרב מדברות עברית מכל הזמנים והוא נחשב לשם שאופייני למסורת היהודית.