השם חני מקורו במקרא, והוא מופיע בדברי הימים א' ובמשמעות "חן" שהוא יופי או קסם. השם חני יכול לשמש גם את שמה של אישה וגם של גבר, אך במודרניות נפוץ יותר כשם נקבה. בנוסף, השם חני משמש גם ככינוי לחנה.

חני היא חיבור של המילים "חן" (קסם, יופי) והסיומת "-י" שמקנה יחס או קרבה, אז פירוש השם יכול להיות "המשתייכת לחן" או "הקסומה שלי". ערכים אלו של יופי פנימי וחיצוני קשורים גם לחן כמושג תורני של נחמדות ורצון להטיב עם אחרים.