השם "חרות" בעברית המודרנית יכול להתייחס למספר פירושים, אך הנפוץ ביותר הוא "חופש" או "שחרור". מקור המילה מהשורש העברי ח-ר-ת, שבהקשרים שונים במקרא ובלשון המשפט העברית הקדומה יש לו קשר לפירושים של חריטה, חירות, וחרות (אופן של חיתוך או חריטה).
בהקשר היהודי הדתי, המילה "חרות" מזוהה במיוחד עם לוחות הברית, שעליהם הכתוב "והלוחות מעשה אלוהים המה והמכתב מכתב אלוהים הוא חרות על הלוחות" (שמות לב:טז). המדרש מסביר את המילה "חרות" על הלוחות, שהיא לא רק מתארת את החריטה עצמה אלא גם את החירות שהתורה מעניקה לעם ישראל. כשנאמר בפירושים מדרשיים שעל הלוחות חקוק "חרות" ולא "חרות", המטרה היא ללמד שלא רק שהלוחות נחרתו, אלא גם שהם סמל של חירות – כלומר, שהתורה והמצוות אינם משעבדים את האדם, אלא משחררים אותו.
חרות כשם פרטי יכול גם לקחת את המשמעות הזו של "חירות" או "שחרור", ולשמש כשם עם ערך סמלי להורים שרוצים לתת ביטוי לערך או תקווה זו בשם הילד או הילדה שלהם.