השם אודם הוא שם עברי המקורש במילה "אֹדֶם", שמשמעה אדום או בהיר בלשון חז"ל. הוא יכול להתייחס לצבע (כמו בפרי האודם) או לברק (כמו באבן יקרה). במקרא, אודם היא אחת מהאבנים היקרות שהיו בחושן הכהן הגדול וייתכן שהתכוון לאבן קרנליאן או אחרת בגוון אדום.

בחברה המודרנית, אודם יכול לשמש גם כשם פרטי לגברים ולנשים. השימוש בשם כשם פרטי עשוי להבעיר תכונות של חוזק, יופי, ברק וייחודיות, בהתאם למשמעות המקראית וההיסטורית של המילה "אודם".