השם "שמואל" הוא שם עברי הקדום, והוא מופיע בתנ"ך כשמו של שמואל הנביא, אחד מנביאי ישראל המרכזיים. יש מספר פרשנויות למשמעות השם, אבל הפרשנות המקובלת היא כפולה: שם המורכב משני חלקים "שמו" ו-"אל", שבהם "שמו" פירושו "שם" ו-"אל" הוא אחד משמות האל. כך שמשמעות השם "שמואל" יכולה להיות "שם האל" או "האל שמע".
בספר שמואל א', כאשר חנה אמו של שמואל מתפללת להריון ומבטיחה להקדיש את ילדה לעבודת ה', היא נותנת לו את השם "שמואל" ומסבירה: "כי מה' שאלתיו" (שמואל א', פרק א', פסוק כ'). בהתאם לסיפור זה, ניתן להבין את השם "שמואל" גם כמשמעות של "שאול מה'".
שמואל הנביא הידוע בתנ"ך ביקש את האל ושימש כנביא ושופט במעבר מהתקופה השופטית לתקופה המלוכית בהיסטוריה של עם ישראל. הוא זה שמשח את שאול למלך ולאחר מכן גם את דוד, המלך המפורסם של ישראל.