השם "תפארת" בעברית מקורו מלשון יופי והדר. בהקשר דתי ורוחני, תפארת היא אחת מעשר הספירות בקבלה, ומייצגת את ההרמוניה, האיזון והיופי. היא מופיעה במרכז העץ הספירותי ומייצגת את האידיאל של שילוב בין חסד לגבורה, בין נתינה למגבלה, מה שיוצר את האיזון המושלם.
בהקשרים אחרים, "תפארת" יכולה להתייחס לעטרה או קישוט המוסיף הדר ויופי למופע או לדמות מסוימת. בחברה המודרנית, "תפארת" יכול גם להיות שם פרטי המשמש לפעמים לנשים ולגברים כאחד.