השם "תים" הוא שם עברי שנתפס לעיתים קרובות כקיצור של המילה "תמים", שפירושה תמימות או שלם. במקרא, המילה "תמים" משמשת לתיאור אנשים שלא פגומים מוסרית או דתית, כלומר אנשים שנאמנים וישרים. בהקשר זה, אדם "תמים" הוא מי שנתן את אמונו באופן מלא באלוהים ונהג על פי רצונו או חוקיו.
בנוסף, ייתכן שהשם "תים" גם נגזר מהמילה "תהום", שפירושה מעמקים או מקום עז ובלתי נחקר.
מבחינה אתימולוגית, שמות עבריים רבים נובעים ממעמקים של התרבות והפולקלור היהודי, ויש להם פירושים ורמזים המתייחסים לדמויות תנ"כיות, ייעודים מוסריים, או מאפיינים נשגבים.